חג הסוכות (בָּעָל-מַצַלַתְּ)
חג הסוכות, הנקרא בָּעָל-מַצַלַתְּ (פסטיבל הצל, כלומר הסכך של הסוכה), נחגג ב-15 בתשרי במשך שמונה ימים. החג נועד לציין את יציאת מצרים וההגנה האלוהית על עם ישראל במדבר. במקרא, בספר ויקרא (כ"ג, 34-43), מצווים בני ישראל לחגוג את חג הסוכות במשך שבעה ימים, לשבת בסוכות ולזכור את הנסים שעשה להם אלוהים במדבר.
מנהגי סוכות של יהודי אתיופיה
בניית הסוכה:
- יהודי אתיופיה בונים את הסוכה מחומרים זמניים, כמו דקל, עם גג פתוח המייצג את הישיבה תחת כיפת השמיים. הסוכה מוקמת לרוב ליד הבית או בית הכנסת. במקומות שבהם לא בנויים דוכנים, בית המגורים, שעשוי כולו מעצים ונמשך שנה, נחשב בעצמו לסוכה.
הקרבת קורבנות:
- אחד המנהגים המיוחדים של יהודי אתיופיה הוא שמירת המסורת של הקרבת קורבנות. המנהג הזה מקושר לבית המקדש, שם היו מקריבים קורבנות במהלך חג הסוכות (ויקרא כ"ג, 36). בתקופות קודמות, יהודי אתיופיה נהגו להקריב קורבנות בחג, אך כיום המנהג הזה לא מיושם בגלל מגבלות מודרניות.
סעודות חג:
- במהלך חג הסוכות, יהודי אתיופיה מקיימים סעודות חגיגיות בסוכה, הכוללות מאכלים מסורתיים המבוססים על חקלאות מקומית, כמו דגנים, ירקות ולחמים מסורתיים. המנהג להביא חלקים מהיבול החדש לבית הכנסת כדי שהכהן יברך עליהם משקף את חשיבות החקלאות ואת הקשר לירושת הארץ, כמו שמתואר בתורה.
שירה וריקודים:
- החג מתאפיין בשירה ובריקודים, כאשר חברי הקהילה מתאספים יחד לחגיגות. זהו מנהג שמזכיר את השמחה הגדולה שהייתה בבית המקדש במהלך חג הסוכות, שבו היו מקיימים שמחות וריקודים.
הקדשת הזמן להלל ותפילה:
- במהלך חג הסוכות, יהודי אתיופיה מקדישים זמן רב להצעת הלל ולתפילות, דבר המצביע על ההכרת תודה על מתן התורה והגנה האלוהית.
השוני משולחן ערוך
למרות שישנה חפיפה בין המנהגים המתוארים בשולחן ערוך למנהגי יהודי אתיופיה, ישנם כמה הבדלים משמעותיים:
הדגשת הקורבנות: יהודי אתיופיה שמרו על מנהגים של הקרבת קורבנות, דבר שאינו נוכח כיום בשולחן ערוך, שאינו מתייחס למנהגים עתיקים אלה.
סגנון תפילה ושירה: תפילות ושירי חג יהודיים אתיופים משלבים לעיתים קרובות סגנונות מקומיים ואלמנטים תרבותיים שאינם מצויים במסמכים הלכתיים אחרים.
מנהגים של התכנסות: ההדגשה על חיי קהילה ושיתוף פעיל בין משפחות היא בעלת חשיבות רבה בקרב יהודי אתיופיה, דבר שעשוי להיבדל ממסורות אחרות המופיעות בשולחן ערוך.
סיכום
חג סוכות של יהודי אתיופיה מהווה תמהיל של מסורת יהודית עתיקה עם סמלים מקומיים וייחודיים. המנהגים השונים, ההדגשה על הקשרים בין חברי הקהילה, והקשרים המובהקים בתורה מייצגים את ההיסטוריה והזהות הייחודית של הקהילה האתיופית.
