ראש השנה (בְּרְהַן סָרַאקָא)
תאריך ומשמעות
חג ראש השנה, הנקרא בְּרְהַן סָרַאקָא (זריחת האור), נחוג ביום הראשון של חודש תשרי ומסמל את תחילתה של השנה החדשה, שמביאה אור חדש. החג נמשך יום אחד ונקרא גם בֶעַלֶ-מֶטְקְע (חג התקיעה) ובשם תֶזְכַּר אַבְרָהָם, לזכר העקדה של יצחק על ידי אברהם אבינו, לפי המסורת היהודית האתיופית.
הכנות לחג
יום לפני החג, הקסים (כוהני העדה) עוברים מבית לבית ומזכירים לכולם להתכונן. בבוקר יום החג, נהוג שהאנשים הולכים לנהר להתרחץ ולהיטהר, מה שמעיד על מסורת טיהור רוחני שמקובלת גם במנהגים יהודיים אחרים. בערב החג, נהוג לקטוף פרחי בר ולהגישם לשכנים עם איחולים לשנה טובה.
התפילה והחגיגה
עם התקדשות החג, גברים ונשים מתאספים בבית הכנסת של הכפר, שנקרא "צלותא בֵּת" (בית תפילה, בארמית). התפילה החגיגית, שנמשכת ארבע שעות, מלווה בתופים ובמצילתיים. הקהל חוזר אחרי הקסים על הפסוקים. לאחר התפילה, מתקיימת ארוחה חגיגית שבה אוכלים מַסְוָואֵית (לחם מצווה) ושותים טֶלַה (שיכר). הקס נשא דרשה, בירך על המזון וחילק ממנו לכולם, והשתתפו בטקס גם קרובי משפחה שהגיעו ממרחקים.
השוני מהמסורת היהודית הכללית
אף שבתורה נאמר על ראש השנה "יוֹם תְרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כ"ט, י'), יהודי אתיופיה לא נוהגים לתקוע בשופר. הם מסבירים ששכחו את המסורת ולכן מחליפים את התקיעה בהקשה בתופים ובמצילתיים. החגיגות פחות ממוקדות במאכלים מיוחדים ובברכות מסוימות, והן עוסקות יותר בקהילה ובחיבור בין אנשים.
מנהגים נוספים, כמו תשליך – תפילה הנאמרת על שפת נהר או ים להשלכת חטאים, אינם קיימים בחג של יהודי אתיופיה, מה שמעיד על שונות תרבותית ורוחנית משמעותית.
מסקנה
חג ראש השנה של יהודי אתיופיה מציג מסורת ייחודית המשלבת מנהגים עתיקים עם חוויות קהילתיות, והשוני מהמגוון הרחב של המנהגים היהודיים האחרים, כמו אלה המופיעים בשולחן ערוך, מדגיש את המגוון והעושר התרבותי של הקהילות היהודיות השונות.
הללויה לראש השנה -לכבוד השנה החדשה הוקלט בישראל | |
לכבוד שנה חדשה = הוקלט ב 1946 בהוזבה |