חג השבועות (בָּעָלַ-מָאֶרַרְ)
חג השבועות של יהודי אתיופיה
חג השבועות, הנקרא גם בָּעָלַ-מָאֶרַרְ (באמהרית: קציר), הוא חג הקציר ונחשב לאחד החגים המרכזיים במסורת היהודית. הוא נחוג בחודש סיוון (גְנְבּוֹט), ביום החמישים ממחרת שביעי של פסח, על פי פירוש חכמי העדה לפסוק: "וספרתם לכם ממחרת השבת... עד מחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כ"ג, ט"ו-טז). חג השבועות חל בי"ב בחודש סיוון.
מסורות ומנהגים
הכנות לחג: שלושה ימים לפני החג, נהגו יהודי אתיופיה להתרחץ בנהר כדי להיטהר. לקראת החג, הם מקדישים זמן לניקוי הבית, קישוטו והכנת מאכלים מסורתיים.
מאכלים מיוחדים: במהלך החג, מכינים מגוון מאכלים, ביניהם לחמים, תבשילים ואוכל המבוסס על חלב. אחד המאפיינים הבולטים הוא לחם ה"אינג׳רה", המאכל הלאומי של אתיופיה, שממלא תפקיד מרכזי בארוחה.
תפילות ולימוד תורה: חג השבועות כולל תפילות מיוחדות, שמטרתן להביע תודה על התורה ועל הקציר. יהודים אתיופים מדגישים את חשיבות הלימוד והקריאה בתורה, ולעיתים מתקיימות מסורות של לימוד יומיומי במהלך החג.
טקסי חידוש ברית: יהודי אתיופיה מדגישים את הברית עם אלוהים, ובחלק מהמקומות מתקיימים טקסים של חידוש הברית, שבהם נושאים קהלים תפילות והבטחות לדרך חיים דתית.
שירה וריקוד: החג מתאפיין בשירה ובריקוד, כאשר חברי הקהילה מתאספים לחגיגות עם מוזיקה חיה ולבוש מסורתי, מה שמעניק לחג אווירה חגיגית ומרוממת.
השפעות תרבותיות
חג השבועות של יהודי אתיופיה משקף את המסורת הייחודית של הקהילה ואת הקשר העמוק שלה עם החקלאות, הטבע והאמונה. המנהגים והטקסים השונים מסייעים לחזק את זהות הקהילה ואת הקשרים בין הדורות. באופן כללי, חג השבועות הוא זמן של שמחה, חגיגה ואחדות, המאפשר לחברים בקהילה להתחבר לשורשיהם ולמסורתם.
