אסמה אנוותו - "ברכת המוציא"
הברכה השנייה, "אסמה אנוותו", היא ברכה מקראית נוספת שנאמרת לפני אכילת לחם ביום שבת תוספת ל לברכה הראשונה.
מקור הברכה:
אלא אוסף של פסוקים מרכזיים מעשרת הדיברות, המופיעים בתורה. פסוקים אלו מדגישים את יסודות היחסים בין אלוהים לבני האדם:
בלעדיות האל וקנאתו, לצד רחמיו הנרחבים: האל מוצג כאל יחיד וקנא שפוקד עוון על שונאיו עד דורות ספורים, אך מרבה לעשות חסד לאלפי דורות לאוהביו ושומרי מצוותיו.
קדושת שם האל: איסור נשיאת שם ה' לשווא, והדגשת העונש על חילול שמו.
שמירת השבת: הציווי לזכור ולקדש את יום השבת כיום מנוחה מכל מלאכה, וכאות לבריאת העולם ומנוחת האל.
הטקסט מסתיים באמירות שבח והודיה - "אמן, הללויה לאלוהים" – המקובלות בתפילות ובקטעי קודש
ספר שמות, פרק כ':
פסוקים 4-6 (הדיבר השני והחלק על החסד): "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם... אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת... וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי."
פסוק 7 (הדיבר השלישי): "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא..."
פסוקים 8-10 (הדיבר הרביעי על השבת): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ..."
እስመ አነ ዉእቱ እግዚአብሔር ዚአከ ቀናይ አነ ዘእፈዲ ሐጢአት አብ ላዕለ ዉሉድ እስከ ሣልስ ወልራብዕ ትውልድ ለእለ ይጸልኡኒ ወእገብር ምህረት እስከ አሥርቱ ምእት ትውልድ ለእለ ያፈቅሩኒ ወትእዛዝየ እቀቡ ለእለ ያዕቅቡ ሕግየ ኢትምሀል በስመ እግዚአብሔር ፈጣሪከ በሐሴት እስመ ኢያነጽሖ እግዚአብሔር ለዝያነሥእ ስሞ በሐሰት ተዘከሩ ዕለት ሰንበት አጽድቆታ ከመ ትቀድሳ ሰዱስ ምዋዕል ትገብር ኩሉ ግብርከ ወበውእቱ ኩሉ ትካዝከ ወበሳብዕት ዕለት ሰንበት እረፍቱ ለእግዚአብሔር ለእግዚከ አሜን ሃሌሉያ ለእግዚአብሔር ።
